שָׁלוֹם יְלָדִים, וּבְרוּכִים הַבָּאִים אֶל דֻּבִּילֶנְד!

רָחוֹק – רָחוֹק – רָחוֹק מִכָּאן, נִמְצֵאת דֻּבִּילֶנְד – אֶרֶץ הָדֻּבִּים. דֻּבִּילֶנְד הִיא אֶרֶץ קְטַנָּה, הַמְּלֵאָה בְּדֻּבּוֹנִים. גָּרִים בָּהּ כָּל דֻּבֵּי הַצַּעֲצוּע. הַבָּתִּים בָּהּ עֲשׂוּיִים מִקֻּבִּיַּת-מִשְׂחָק. הָעֵצִים, וַאֲפִלּוּ הַפְּרָחִים, הֵם צַעֲצוּעִים! הָדֻּבִּים הַגָּרִים בָּהּ נוֹסְעִים מִמָּקוֹם לְמָקוֹם בִּמְכוֹנִיּוֹת-מִשְׂחָק אוֹ בָּרַכֶּבֶת הַחֲמוּדָה שֶׁל הָעִיר.
בֵּין כָּל הַדֻּבּוֹנִים הַמְעַנְיְנִים, גָּר גַּם בֻּבִּי הַדֻּבִּי. לְבֻּבִּי רֹאשׁ גָּדוֹל וְשָׂעִיר עִם שְׁתֵּי עֵינַיִם חַקְרָנִיּוֹת. הַכֹּל הוּא רוֹצֶה לָדַעַת וְלִלְמֹד: מָהֵם הַצְּבָעִים, וְאֵיךְ יֵדַע לְהַבְדִּיל בֵּין הַצּוּרוֹת? רוֹצֶה הוּא לָדַעַת לִסְפֹּר וְלִקְרֹא, וְעוֹד… וְעוֹד… וְעוֹד…

כְּשֶׁבֻּבִּי הַדֻּבִּי רוֹצֶה לִשְׁמֹעַ סִפּוּר מְעַנְיֵן, הוּא צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ אֶת אִמָּא לִקְרֹא לְפָנָיו. הוּא מִסְתַּכֵּל רַק בַּתְּמוּנוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְ”קוֹרֵא” אֶת הַצִּיּוּרִים, אֲבָל אִמָּא גַּם מִסְתַּכֶּלֶת בָּאוֹתִיּוֹת – וּמִיָּד יוֹדַעַת אֶת הַסִּפּוּר הַמְעַנְיֵן!
בֻּבִּי הַדֻּבִּי חוֹשֵׁב בְּלִבּוֹ: – מָתַי כְּבָר יָבוֹא הַיּוֹם וְאֵדַע לִקְרֹא בְּעַצְמִי?

הַבִּיטוּ בַּתְּמוּנָה: מָה לֹא בְּסֵדֶר?
הַדָּבָר מוֹכִיחַ כִּי בֻּבִּי לֹא יוֹדֵעַ לִקְרֹא – הוּא מַחְזִיק אֶת הַסֵּפֶר הָפוּךְ!

יוֹם אֶחָד, פָּנְתָה אִמָּא דֻּבָּה לְבֻּבִּי: לֵךְ לְבַקֵּר בְּאֶרֶץ הָאוֹתִיּוֹת, וְשָׁם תִּלְמַד לְהַכִּיר אוֹתן!

 


פוסטר-ארץ-א-ה

בובי הדובי עם האותיות א-ה

בֻּבִּי הַדֻּבִּי הַסַּקְרָן הִגִּיעַ לְאֶרֶץ הָאוֹתִיּוֹת. הוּא הִסְתַּכֵּל בָּעִנְיָן מִסָּבִיב, מְחַפֵּשׂ לִמְצֹא מַשֶּׁהוּ חָדָשׁ. וּפִתְאוֹם – בּוּם! הוּא נִתְקַל בְּמַשֶּׁהוּ גָּדוֹל! מוּלוֹ עָמְדָה צוּרָה גְּדוֹלָה וְשָׁאֲלָה: – מִי אַתָּה? וּמָה אַתָּה עוֹשֶׂה כָּאן? – הוֹ, שָׁלוֹם! – קָרָא בֻּבִּי הַדֻּבִּי לַדָּבָר הַמּוּזָר שֶׁעָמַד מוּלוֹ – אֲנִי בֻּבִּי הַדֻּבִּי מִדֻּבִּילֶנְד – רֹאשׁוֹ הִתְנַדְנֵד מְעַט מֵהַמַּכָּה שֶׁקִּבֵּל […]

פוסטר-ארץ-ו-י

מכירים את האותיות ו-י

בֻּבִּי הַדֻּבִּי הִתְעַיֵּף. הוּא גַּם הָיָה רָעֵב מֵהַטִּיּוּל בְּאֶרֶץ הָאוֹתִיּוֹת. – שָׁלוֹם בֻּבּוֹן – פָּנְתָה אֵלָיו אוֹת זָרָה. – הַאַתָּה הוּא בֻּבִּי הַדֻּבִּי מִדֻּבִּילֶנְד? אֲנִי הָאוֹת וָו, וּבָאתִי לְכַבֵּד אוֹתְךָ בְּוָפֶל טָעִים! – תּוֹדָה! – אָמַר בֻּבִּי הַדֻּבִּי. הוּא טָעַם מֵהַוָּפֶל וְשָׁאַל – הַאִם שְׁאָר הַדְּבָרִים הַמַּתְחִילִים בְּוָו גַּם הֵם טְעִימִים? – יֶשְׁנָם עוֹד דְּבָרִים […]

פוסטר-ארץ-כ-ס

בארץ האותיות עם האותיות כ-ס

– הִנֵּה אוֹת הַדּוֹמָה קְצָת לַבֵּית – אָמַר בֻּבִּי הַדֻּבִּי. – אֲנִי לֹא בֵּית. אֲנִי הָאוֹת כַּף! – אָמְרָה הַכַּף נֶעֱלֶבֶת – כַּף כְּמוֹ כִּסֵּא! בּוֹא, בֻּבִּי הַדֻּבִּי, וְשֵׁב בַּכִּסֵּא שֶׁלִּי. – הָאוֹת כַּף! כָּךְ מַתְחִילוֹת הַכַּף וְהַכַּפִּית שֶׁאָנוּ אוֹכְלִים בָּהֶן! – קָרָא בֻּבִּי הַדֻּבִּי בְּשִׂמְחָה. – וְהַכּוֹבַע וְהַכְּפָפָה שֶׁאָנוּ לוֹבְשִׁים בַּחֹרֶף! וְהַכַּפְתּוֹרִים שֶׁבָּהֶם אָנוּ […]

פוסטר-ארץ-ע-ת

בובי פוגש את האותיות ע-ת

בֻּבִּי הַדֻּבִּי יָשַׁב לָנוּחַ מְעַט בְּצֵל עֵץ נֶחְמָד. – הַאַתָּה הוּא בֻּבִּי הַדֻּבִּי מִדֻּבִּילֶנְד? – נִשְׁמַע קוֹל בּוֹקֵעַ מִכִּוּוּן הָעֵץ. – … כֵּן… – עָנָה בֻּבִּי הַדֻּבִּי נִפְחָד – מִי… מִי הוּא הַמְדַבֵּר אֵלֵי? – אֲנִי הָאוֹת עַיִן – עָנָה הַקּוֹל לְבֻּבִּי הַדֻּבִּי. בֻּבִּי הַדֻּבִּי הִתְכּוֹפֵף אֶל מֵאֲחוֹרֵי הָעֵץ לְחַפֵּשׂ אֶת הָאוֹת הַמִּתְחַבֵּאת. – חַ […]

פוסטר-ארץ-סופיות

בובי הדובי והאותיות הסופיות

בֻּבִּי הַדֻּבִּי הָיָה בָּטוּחַ שֶׁהוּא מַכִּיר כְּבָר אֶת כָּל הָאוֹתִיּוֹת. הוּא הִתְחִיל לִצְעֹד חֲזָרָה, הַבַּיְתָה. הֵן הַשָּׁעָה מִתְאַחֶרֶת… שֶׁאִמָּא לֹא תִּדְאַג! וְהִנֵּה מָה רוֹאוֹת עֵינָיו? אוֹת בִּלְתִּי מֻכֶּרֶת! הוּא הֻפְתַּע כָּל כָּךְ! – מִי אַתְּ?! – שָׁאַל בְּקוֹל לֹא לוֹ. – אֲנִי כַּף – עָנְתָה הָאוֹת הַמְשֻׁנָּה בַּעֲלַת הָרֶגֶל הַמָּאֳרֶכֶת. – לֹא יִתָּכֵן! – קָרָא […]