מָבוֹךְ ק’

פוסטר-מבוך-ק

הַאִם תּוּכְלוּ לְהוֹבִיל אֶת הַקָרוֹן שֶׁלְּיַד הָאוֹת קוּף לַקַּטָּר, כְּדֵי שֶׁהָרַכֶּבֶת תּוּכַל לִנְסֹעַ?
תּוּכְלוּ לַעֲבֹר רַק בַּמִּשְׁבְּצוֹת בָּהֶן כְּתוּבָה הָאוֹת קוּף.
נִתָּן לַעֲבֹר לַמִּשְׁבֶּצֶת מִיָּמִין, מִשְּׂמֹאל, לְמַעְלָה אוֹ לְמַטָּה – אַךְ לֹא בָּאֲלַכְסוֹן. בְּהַצְלָחָה!