בְּאֶרֶץ הַמִּסְפָּרִים

תָּמִיד כְּשֶׁשָּׁאֲלוּ אֶת בֻּבִּי הַדֻּבִּי  “כַּמָּה”? – הוּא הָיָה מִתְבַּלְבֵּל מְאֹד, וְלֹא יָדַע מַה לַּעֲנוֹת!

בֻּבִּי הַדֻּבִּי  יָצָא לְבִקּוּר בְּאֶרֶץ הַמִּסְפָּרִים, שָׁם וַדַּאי יִלְמַד לִסְפֹּר כָּרָאוּי.

בַּכְּנִיסָה לְאֶרֶץ הַמִּסְפָּרִים פָּגַשׁ בֻּבִּי הַדֻּבִּי  בְּמִסְפָּר אֶחָד.

– שָׁלוֹם – אָמַר מִסְפָּר 1 – אֲנִי אַחַת, הַמִּסְפָּר הַקָּטָן בְּיוֹתֵר שֶׁקַּיָּם! הֲכִי מְעַט שֶׁיָּכוֹל לִהְיוֹת.

– אִם כָּךְ אַתָּה לֹא שָׁוֶה כְּלוּם – אָמַר בֻּבִּי הַדֻּבִּי  בְּאַכְזָבָה.

– 1 זֶה אָמְנָם מְעַט, אַךְ זֶה יוֹתֵר מִלֹּא-כְּלוּם – אָמַר הַמִּסְפָּר 1. – לְמָשָׁל לְךָ, בֻּבִּי הַדֻּבִּי, יֵשׁ רֹאשׁ אֶחָד. אַךְ מֶה הָיִיתָ עוֹשֶׂה בִּלְעָדָיו?

בֻּבִּי הַדֻּבִּי  קִמֵּט מִצְחוֹ בְּמַחְשָׁבָה. בֶּאֱמֶת, אָמְנָם יֵשׁ לוֹ רֹאשׁ אֶחָד, אֲבָל בִּלְעָדָיו הֲרֵי אִי אֶפְשָׁר לִחְיוֹת!

– גַּם אַבָּא יֵשׁ רַק אֶחָד, וְאִמָּא יֵשׁ רַק אַחַת, וְזֶה הוֹפֵךְ אוֹתָם לִיקָרִים הַרְבֵּה יוֹתֵר! – הִמְשִׁיךְ בֻּבִּי הַדֻּבִּי .

– הֲרוֹאֶה אַתָּה? – אָמַר הַמִּסְפָּר 1 – הָעֻבְדָּה שֶׁיֵּשׁ רַק אֶחָד לִפְעָמִים עוֹשֶׂה אֶת הַמִּסְפָּר חָשׁוּב מְאֹד!

להורים: בשלב זה כדאי לשלב את הילד בסיפור ולשאול: מה עוד יש רק אחד? כדאי גם להדגים באצבעות את המספר אחד.

למעבר לדפי העבודה של המספר אחד לחץ כאן.

 

 

– וַאֲנִי הַמִּסְפָּר שְׁתַּיִם – אָמַר 2 לְבֻּבִּי הַדֻּבִּי .

בֻּבִּי הַדֻּבִּי  הִבִּיט בְּמִסְפָּר 2. הָיָה לוֹ צַוָּאר אָרֹךְ וּמְעֻגָּל, כְּמוֹ רֹאשׁ שֶׁל בַּרְוָז!

– שָׁלוֹם 2 – אָמַר בֻּבִּי הַדֻּבִּי  – אֲבָל כַּמָּה זֶה שְׁתַּיִם?

– שְׁתַּיִם זֶה זוּג. אֶחָד וְעוֹד חָבֵר לְיָדוֹ, בְּיַחַד זֶה שְׁנַיִם – אָמַר 2. לְךָ, בֻּבִּי הַדֻּבִּי , יֵשׁ שְׁתֵּי יָדַיִם, שְׁתֵּי רַגְלַיִם, שְׁתֵּי עֵינַיִם וּשְׁתֵּי אָזְנַיִם!

– גַּם לוּחוֹת הַבְּרִית הָיוּ שְׁנַיִם – הוֹסִיף בֻּבִּי הַדֻּבִּי  – וּבְשַׁבָּת אִמָּא מַדְלִיקָה שְׁנֵי נֵרוֹת. בֻּבִּי הַדֻּבִּי  נִזְכַּר בְּזוּג נוֹסָף: הַתְּאוֹמִים בּוּקִי וּמוּקִי!

להורים: נשאל את הילד: מה עוד יש רק שנים? במספר שתים יש לנו מושג מיוחד – זוג: זוג נעלים, זוג כפפות, זוג מספרים. בזוג יש תמיד שנים. אילו זוגות נוספים אנו מכירים? האם גם ילדכם מכיר זוג תאומים?

למספר שנים יש גם סיומת מיוחדת, של כפליים. כשמשהו כפול, שנים, אנו מוצאים סיומת זו: שעתיים, שנתיים, פעמיים, משקפיים.

כדאי לבקש מהילד להדגים באצבעות את המספר שנים.

למעבר לדפי העבודה של המספר שנים לחץ כאן.

 

 

– אֵיזוֹ צוּרָה מְעַנְיֶנֶת! – קָרָא בֻּבִּי הַדֻּבִּי  בְּהִתְפַּעֲלוּת וְרָץ לִקְרַאת מִסְפָּר חָדָשׁ שֶׁהָלַךְ בִּרְחוֹב הַמִּסְפָּרִים.

– מִי אַתָּה – שָׁאַל בֻּבִּי הַדֻּבִּי .

– שָׁלֹשׁ. אֲנִי הַמִּסְפָּר שָׁלֹשׁ – אָמַר 3 בְּשִׂמְחָה וְלָחַץ אֶת יָדוֹ שֶׁל בֻּבִּי הַדֻּבִּי  בַּחֲבֵרוּת. – הֲתַכִּיר אוֹתִי, בֻּבִּי הַדֻּבִּי ?

– כֵּן! – אָמַר בֻּבִּי – בַּתְּלַת אוֹפַן שֶׁלִּי יֵשׁ שְׁלוֹשָׁה גַּלְגַּלִּים!

– וּבָרַמְזוֹר לִכְלֵי רֶכֶב יֵשׁ אוֹרוֹת בִּשְׁלוֹשָׁה צְבָעִים: אָדֹם, צָהֹב וְיָרֹק! – הוֹסִיף שָׁלוֹשׁ.

להורים: נעצור ונמנה שלוש. שוב – כדאי להדגים את המספר 3 באצבעות.

למשולש יש שלושה קודקודים, ובלשון הילדים – קצוות. חפשו בבית דברים נוספים, שמניינים הוא 3.

למעבר לדפי העבודה של המספר שלוש לחץ כאן.

 

 

– מִי זֶה? – חָשַׁב בֻּבִּי הַדֻּבִּי  לְעַצְמוֹ וְהִתְבּוֹנֵן בְּמִסְפָּר בִּלְתִּי מֻכָּר שֶׁהִתְקָרֵב אֵלָיו.

– שָׁלוֹם עָלֶיךָ, בֻּבִּי הַדֻּבִּי מִדֻּבִּילֶנְד אֲנִי הַמִּסְפָּר אַרְבַּע – אָמַר 4 – וּבָאתִי לְכָאן לִפְגֹּשׁ אוֹתְךָ, כִּי עֲדַיִן אֲנִי זוֹכֵר הֵיטֵב, כֵּיצַד שָׁאַלְתָּ יָפֶה אֶת אַרְבַּע הַקֻּשְׁיוֹת בְּפֶסַח!

בֻּבִּי הַדֻּבִּי  נֶהֱנָה כָּל כָּךְ! הִנֵּה עַכְשָׁו הוּא מַכִּיר גַּם אֶת אַרְבַּע! אַחַת, שְׁתַּיִם, שָׁלֹשׁ וְ…אַרְבַּע!

– בַּחַגִּים שֶׁלָּנוּ יֵשׁ אַרְבַּע – חַד אַרְבַּע חִידָה לְבֻּבִּי – הֲתֵדַע הֵיכָן?!
בֻּבִּי הַדֻּבּוֹן קִמֵּט אֶת מִצְחוֹ בַּמַּחְשָׁבָה.

– בְּלֵיל הַסֵּדֶר! – הִתְלַהֵב בֻּבִּי הַדֻּבִּי  – בְּלֵיל הַסֵּדֶר שָׁתִינוּ 4 כּוֹסוֹת, וְשָׁאַלְנוּ אַרְבַּע קֻשְׁיוֹת… מִיָּד הִתְחִיל בֻּבִּי לַשִּׁיר: “מָה נִשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת….”

– יָפֶה מְאֹד, בֻּבִּי  ! – הִתְפַּעֵל אַרְבַּע – וַאֲנִי דַּוְקָא חָשַׁבְתִּי עַל אַרְבַּעַת הַמִּינִים בְּחַג הַסֻּכּוֹת: לוּלָב, אֶתְרוֹג, הֲדַס וַעֲרָבָה.

– לַשֻּׁלְחָן וְלַכִּסֵּא יֵשׁ אַרְבַּע רַגְלַיִם – הוֹסִיף הָ-4 אַחֲרֵי הַפְסָקָה קְצָרָה.

– וְלַמְּכוֹנִית… – 4 גַּלְגַּלִּים! – הִשְׁלִים בֻּבִּי הַדֻּבִּי .

להורים: נעצור ונמנה ארבע, ונבקש מהילד להדגים את המספר 4 באצבעות.

לריבוע יש 4 פינות. תוכלו לחפש חפצים שצורתם מרובעת, או מלבנית. בקשו מהילד לציין כלי רכב נוספים שלהם 4 גלגלים, ורהיטים שלהם 4 רגלים.

למעבר לדפי העבודה של המספר ארבע לחץ כאן.

 

 

– כֵּיצַד יִתָּכֵן שֶׁהוּא לֹא מִתְגַּלְגֵּל עַל רַגְלוֹ הָעֲגֻלָּה? – חָשַׁב בֻּבִּי הַדֻּבִּי  לְעַצְמוֹ בְּהַבִּיטוֹ אֶל הַמִּסְפָּר חָמֵשׁ.

– שָׁלוֹם חָמֵשׁ! – אָמַר בֻּבִּי הַדֻּבִּי  – כָּל כָּךְ חִכִּיתִי לְהַכִּיר אוֹתְךָ! בִּלְעָדֶיךָ, לֹא יָדַעְתִּי כַּמָּה אֶצְבָּעוֹת יֵשׁ לִי בְּיָדִי. הִנֵּה, עַכְשָׁו אֲנִי יוֹדֵעַ, – בֻּבִּי הַדֻּבִּי  סָפַר אֶת אֶצְבְּעוֹתָיו: – אַחַת, שְׁתַּיִם, שָׁלֹשׁ, אַרְבַּע, חָמֵשׁ!

– הֲתֵדַע אֶת שְׁמוֹת הָאֶצְבָּעוֹת? – שָׁאַל 5. – אֵלּוּ הֵן: אֲגוּדָל, אֶצְבַּע, אַמָּה, קְמִיצָה וְזֶרֶת הַקְּטַנָּה – חָמֵשׁ הָאֶצְבָּעוֹת.

בֻּבִּי הַדֻּבִּי  הִקְשִׁיב בְּשִׂימַת לֵב: – לֹא יָדַעְתִּי אֶת שְׁמוֹת הָאֶצְבָּעוֹת, אַךְ יָדוֹעַ אֵדַע אֶת שֵׁמוֹת חֲמֵשֶׁת הַחֻמָּשִׁים שֶׁבַּתּוֹרָה: בְּרֵאשִׁית, שְׁמוֹת, וַיִּקְרָא, בְּמִדְבַּר, דְּבָרִים!

להורים: לילדים קל למנות 1, 2 ושלוש – אך ככל שהמספר עולה – המניה חשובה יותר. נעצור ונמנה חמש. שוב – כדאי להדגים את המספר 5 באצבעות.

למעבר לדפי העבודה של המספר חמש לחץ כאן.

 

 

– אַחַת, שְׁתַּיִם, שָׁלֹשׁ, אַרְבַּע, חָמֵשׁ… וּמַה בָּא עַכְשָׁו? – שָׁאַל בֻּבִּי הַדֻּבִּי .

– אַחֲרֵי 5, מַגִּיעָה הַסִּפְרָה שֵׁשׁ – אָמַר 6 וְנֶעֱצַר לְיַד בֻּבִּי הַדֻּבִּי .

בֻּבִּי הַדֻּבִּי  הִבִּיט בְּצוּרָתוֹ הַמְיֻחֶדֶת:

עִגּוּל גָּדוֹל בִּבְסִיסוֹ, וְרַגְלוֹ עוֹלָה לְמַעְלָה!

– שֵׁשׁ.. הֲרֵי לְקֻבִּיַּת הַמִּשְׂחָק שֶׁלִּי שִׁשָּׁה צְדָדִים! – קָרָא בֻּבִּי הַדֻּבִּי מִדֻּבִּילֶנְד בְּהִתְלַהֲבוּת.

להורים: נעצור ונמנה שש. שוב – כדאי להדגים את המספר 6 באצבעות.

בקובית משחק מצויינים המספרים בנקודות. נוכחל להתבונן בקוביה ולמצוא את הצד המורה 1, הצד בו יש שתי נקודות וכן הלאה – עד להכרת המספר 6 כפי שהוא נראה בנקודות על הקוביה. לאחר מכן נשחק משחק לוח פשוט, בשעה שהילד הוא זה המכריז כמה יש לצעוד, והוא זה המזיז את החייל על הלוח. זו מניה מצויינת, של צעד-צעד בהתאם למספר.

נוכל להתייחס גם לגיל: רוב הילדים שעולים לכיתה א’ הם בני 6 או 7. נוכל להתייחס גם לגיל. ראו בהרחבה בטיפים להורים במספר 7.

למעבר לדפי העבודה של המספר שש לחץ כאן.

 

 

אֶת מִי נַכִּיר עַכְשָׁו ?! – חוֹשֵׁב בֻּבִּי הַדֻּבִּי  בְּסַקְרָנוּת.

אֶת שֶׁבַע!

מִי אֵינוֹ אוֹהֵב אֶת 7? בֻּבִּי הַדֻּבִּי  שָׂמַח כָּל כָּךְ לִפְגֹּשׁ אֶת שֶׁבַע הַמְיֻחָד!

– אַחַת, שְׁתַּיִם, שָׁלֹשׁ, אַרְבַּע, חָמֵשׁ, שֵׁשׁ, שֶׁבַע – סָפַר בֻּבִּי הַדֻּבִּי  בְּקוֹל. – שֶׁבַע זוֹהִי שַׁבָּת, הַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי בַּשָּׁבוּעַ!

וְגַם שִׁבְעָה קָנִים הָיוּ לַמְּנוֹרָה שֶׁבְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ… – בֻּבִּי הַדֻּבִּי  עָצַר לְרֶגַע וּפָנָיו הִרְצִינוּ – אֱמֹר לִי, שֶׁבַע, הַאִם שָׁכַחְתִּי מַשֶּׁהוּ?

– שָׁכַחְתָּ אֶת שִׁבְעַת הַמִּינִים, שֶׁנִּתְבָּרְכָה בָּהֶם אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל!

וּמִיָּד יָצְאוּ בֻּבִּי הַדֻּבִּי  וְהַשֶּׁבַע בְּמָחוֹל, כְּשֶׁהֵם שָׁרִים יַחְדָּו – אֶרֶץ חִטָּה, וּשְׂעוֹרָה, וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן, אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבַשׁ.

להורים: נעצור ונמנה שבע. נבקש מהילד שיראה המספר 7 באצבעות.

יש ילדים הנכנסים לכיתה א’ בני 7, או כמעט בני 7. בן כמה אתה? לאיזה גנון הלכת בגיל 3? איפה היית בגיל 4? מי היתה הגננת בגן טרום חובה? מה קרה בגיל 5? – השאלות הללו נותנות לילד את תחושת הזמן, וההתפתחות והגדיחלה ממספר למספר.

למעבר לדפי העבודה של המספר שבע לחץ כאן.

 

 

– מִי הוּא הַמִּסְפָּר הַמְעַנְיֵן הַזֶּה, בַּעַל שְׁנֵי הָעִגּוּלִים זֶה מֵעַל זֶה? – שָׁאַל בֻּבִּי הַדֻּבִּי .

– אֲנִי הוּא שְׁמוֹנֶה – אָמַר הַ-8 לְבֻּבִּי הַדֻּבִּי  וְהִתְקָרֵב אֵלָיו.

– אַחַת, שְׁתַּיִם, שָׁלֹשׁ, אַרְבַּע, חָמֵשׁ, שֵׁשׁ, שֶׁבַע – שְׁמוֹנֶה! – סָפַר בֻּבִּי הַדֻּבִּי  וְהֶרְאָה אֶת הַמִּסְפָּר בְּאֶצְבְּעוֹתָיו הַחֲמוּדוֹת.

– הַמַּכִּיר אֶת דְּבָרִים שֶׁמִּסְפָּרָם שְׁמוֹנֶה? – שָׁאַל 8 אֶת בֻּבִּי הַדֻּבִּי .

בֻּבִּי הַדֻּבִּי חָשַׁב… חָשַׁב… חָשַׁב… וְלֹא הֶעֱלָה דָּבָר!

– אוּלַי אֶעֱזֹר לְךָ – בָּא 8 לְעֶזְרָתוֹ – שְׁמוֹנָה קָנִים יֵשׁ בַּחֲנֻכִּיָּה – אָמַר שְׁמוֹנֶה

– וּשְׁמוֹנָה יָמִים אָנוּ חוֹגְגִים בַּחֲנֻכָּה! – הִשְׁלִים בֻּבִּי אֶת דְּבָרָיו.

– וְהַאִם תֵּדַע כַּמָּה זְרוֹעוֹת יֵשׁ לַתְּמָנוּן? – שָׁאַל שְׁמוֹנֶה בַּחִיּוּךְ.
– שְׁמוֹנֶה! – קָרָא בֻּבִּי בְּשִׂמְחָה.

להורים: נעצור ונמנה שמונה. שוב – נראה את המספר 8 באמצעות ידינו.

למעבר לדפי העבודה של המספר שלוש לחץ כאן.

 

 

לְעֵבֶר 8 הִתְקָרֵב חֲבֵרוֹ הַקָּרוֹב, מִסְפָּר תֵּשַׁע.

– שָׁלוֹם, בֻּבִּי הַדֻּבִּי מֵאֶרֶץ מִשְׂחָקִי – פָּנָה אֵלָיו הַ-9 – אֲנִי תֵּשַׁע, וּמְקוֹמִי מִיָּד לְאַחַר הַמִּסְפָּר שְׁמוֹנֶה.

בֻּבִּי הַדֻּבִּי שׁוּב הֵחֵל לִסְפֹּר: – אַחַת, שְׁתַּיִם, שָׁלֹשׁ, אַרְבַּע, חָמֵשׁ, שֵׁשׁ, שֶׁבַע – שְׁמוֹנֶה… תֵּשַׁע!

– הוֹ, תֵּשַׁע, אַתָּה כָּל כָּךְ דּוֹמֶה לְמִסְפָּר שֵׁשׁ!

– נָכוֹן – אָמַר הַתֵּשַׁע – אַךְ הַשֵּׁשׁ הַמִּשְׁתּוֹבֵב רֹאשׁוֹ לְמַטָּה וְרַגְלוֹ לְמַעְלָה, וַאֲנִי עוֹמֵד עַל רַגְלִי וְרֹאשִׁי לְמַעְלָה!

להורים: נמנה תשע. כדאי למנות חפצים: 9 קוביות משחק, או אבני לגו וכדומה. שוב – כדאי להדגים את המספר 9 באצבעות.

למעבר לדפי העבודה של המספר תשע לחץ כאן.

 

 

עַד עַתָּה פָּגַשׁ בֻּבִּי הַדֻּבִּי רַק בְּמִסְפָּרִים בּוֹדְדִים שֶׁהָלְכוּ בָּרְחוֹב. עַכְשָׁו רוֹאֶה הוּא לְפָנָיו זוּג מִסְפָּרִים הַצּוֹעֲדִים יַחַד! הַאִם בְּמִקְרֶה נִפְגְּשׁוּ בָּרְחוֹב וְהֵם מְשׂוֹחֲחִים, אוֹ שֶׁהֵם תָּמִיד יַחַד?

– מִי אַתֶּם? – שָׁאַל אוֹתָם בֻּבִּי הַדֻּבִּי בְּהִתְעַנְיְנוּת.

– הַמִּסְפָּר עֶשֶׂר – עָנוּ שְׁנֵיהֶם יַחַד.

– מָה?! שְׁנֵיכֶם בְּיַחַד מִסְפָּר אֶחָד? – שָׁאַל בֻּבִּי הַדֻּבִּי בְּהַפְתָּעָה.

– כֵּן – עָנָה הָעֶשֶׂר – אָנוּ 10 רַק כְּשֶׁאָנוּ בְּיַחַד! כְּשֶׁאֲנַחְנוּ נִפְרָדִים, אֲנַחְנוּ שְׁנֵי מִסְפָּרִים שׁוֹנִים!

– אַחַת, שְׁתַּיִם, שָׁלֹשׁ, אַרְבַּע, חָמֵשׁ, שֵׁשׁ, שֶׁבַע, שְׁמוֹנֶה, תֵּשַׁע… עֶשֶׂר – סָפַר בֻּבִּי הַדֻּבִּי בְּקוֹל וּמָנָה אֶת אֶצְבְּעוֹתָיו – כָּל עֶשֶׂר הָאֶצְבָּעוֹת!

– וּמָה עוֹד מַכִּיר אַתָּה בְּמִסְפָּר 10? – שָׁאַל הָעֶשֶׂר אֶת בֻּבִּי הַדֻּבִּי.

– עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, וְעֶשֶׂר הַמַּכּוֹת בָּהֶן נֶעֶנְשׁוּ הַמִּצְרִים בְּמִצְרַיִם!

מַה נּוֹתַר לָעֶשֶׂר לוֹמַר? – בֻּבִּי, אַתָּה עֶשֶׂר! (מְצֻיָּן!)

להורים: נעצור ונמנה עשר. עשר בידינו הן שתי ידיים פתוחות, המראות 10 אצבעות..

אפשר לשחק קלאס – בו צריך לקפץ ממשבצת למשבצת לפי סדר המספרים. במשחק זה אנו גם קופצים חזרה – ואז אנו מונים לאחור. נהדר!

אם נפסלים, והתור עובר למשתתף האחר – צריך לזכור עד איזה מספר הגענו.

למעבר לדפי העבודה של המספר עשר לחץ כאן.

 

 

לְפֶתַע רָאָה בֻּבִּי הַדֻּבִּי סִפְרָה עֲצוּבָה הוֹלֶכֶת לְבַדָּהּ בָּרְחוֹב.

– מִי אַתְּ? – שָׁאַל אוֹתָהּ בֻּבִּי הַדֻּבִּי.

– אֲנִי אֶפֶס – עָנְתָה הַסִּפְרָה בְּצַעַר.

– וּמַדּוּעַ אַתְּ כָּל כָּךְ עֲצוּבָה? – הוֹסִיף וְשָׁאַל בֻּבִּי הַדֻּבִּי.

– מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי אֶפֶס. אֲנִי לֹא שָׁוָה כְּלוּם. אֶפֶס זֶה שׁוּם דָּבָר, בֻּבִּי הַדֻּבִּי. וְאֵיךְ לֹא אֶהְיֶה עֲצוּבָה? – כָּךְ בָּכְתָה הַסִּפְרָה אֶפֶס לִפְנֵי הַדֻּבּוֹן הָאוֹרֵחַ.

בֻּבִּי הַדֻּבִּי חָשַׁב לְרֶגַע וְנִזְכַּר בְּמַשֶּׁהוּ.

– אַתְּ יוֹדַעַת, שֶׁאֲנִי כְּבָר מַכִּיר אוֹתָךְ? פָּגַשְׁתִּי אוֹתָךְ בַּמִּסְפָּר 10, וְאָז הָיִית חֲשׁוּבָה מְאֹד – נִסָּה בֻּבִּי הַדֻּבִּי לְנַחֵם אֶת הַסִּפְרָה אֶפֶס. – עֶשֶׂר הוּא הַמִּסְפָּר הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר בֵּין הַמִּסְפָּרִים שֶׁהִכַּרְתִּי!

– נָכוֹן, – עָנְתָה אֶפֶס – אֲבָל אָז הָיִיתִי יַחַד עִם הַמִּסְפָּר אַחַת. כְּשֶׁאֲנִי לְבַדִּי, אֵינֶנִּי שָׁוֶה כְּלוּם… סְתָם עִגּוּל נָפוּחַ וְרֵיק!

– וּבְכֵן, הִנֵּה אַתְּ רוֹאָה, שֶׁכְּשֶׁאַתְּ עִם חֲבֵרִים טוֹבִים לְיָדֵךְ, אַתְּ שָׁוָה הַרְבֵּה מְאֹד! כְּדַאי לָךְ לְהִצְטָרֵף תָּמִיד לַחֲבֵרִים טוֹבִים, וְעֶרְכֵּךְ יַעֲלֶה עוֹד וְעוֹד!

בֻּבִּי הַדֻּבִּי שָׂמַח לִרְאוֹת אֶת הַסִּפְרָה אֶפֶס מְחַיֶּכֶת וְצוֹעֶדֶת לְדַרְכָּהּ.

להורים: אפס הוא מספר לכל דבר. הוא מספר המתאר כמות של קבוצה ריקה. כדי להבין את המושג אפס ככמות, נשתמש במילה אפס גם בבית: היכן תבנית הביצים? הנה, לקחתי 3 – ונשאר לנו אפס ביצים. אין, נגמר!

כמו כן נכיר את מקומו של האפס בציר המספרים.

למעבר לדפי העבודה של המספר אפס לחץ כאן.

למעבר לדפי עבודה  ומשחקים על המספרים מאפס ועד 10 – לחץ כאן.